רכב חדש

הזהב השחור

מחיר הדלק ממשיך לעלות, וישנו הרושם, שזה לא ייפסק. המדובר בתופעה עולמית מדאיגה, אם כי אצלנו המדובר במחירים גבוהים ללא כל היגיון, שנובעים ממיסוי עקיף שהטילה  המדינה. כשמחיר ליטר של הזהב השחור רץ לכיוון שמונה שקלים, יותר ויותר נהגים מחפשים מכוניות חסכניות בדלק, אבל זה בפירוש לא מספיק, ומחייב אותנו הצרכנים למצוא אלטרנטיבה. אבל, האם יש כזו בכלל?

מה הפיתרון?

בתור התחלה, צריך לעבור להנעה אלטרנטיבית של המכוניות שלנו. למרבה הצער, שום דבר עדיין לא אטרקטיבי באמת: טכנולוגיות תאי-דלק ומימן הן עתידניות ונמצאות עדיין בפיתוח. דלק אורגאני (Bio-Fuel) כבר נפוץ במדינות אחדות אך עדיין לא אצלנו, ולמרות שהוא מהווה אלטרנטיבה זולה ונקייה לדלק הסטנדרטי, הוא עדיין נדיר, ומאיים לחסל את מאגרי התירס, הסוכר והחמניות של העולם...ויש גם האופציה לשימוש בגז טבעי או בגז בישול למשל. גז בישול (גפ"מ) נמכר בארץ במחירים זולים מאד, אך חסרונותיו נובעים מעלות התקנה יקרה של המערכת, וגם מבלאי ובעיות הספק ואמינות שיוצרת מערכת גז על מנועים סטנדרטיים. נשארנו עם מכוניות היברידיות כלומר, מונעות בנזין (או דיזל) בשיתוף מנוע חשמלי. אבל, זו טכנולוגיית ביניים שמציעה מכוניות לא הכי נקיות בפליטת המזהמים שלהן, הן יקרות לרכישה ולאחזקה, מצוידות בסוללות יקרות מאד ולא פחות חשוב: לא נפטרות מהתלות בדלק היקר.

רעיון מחשמל

נשארה האופציה החשמלית. כלומר, השימוש במכונית שמונעת ע"י מנוע חשמלי בלבד, כזה שצורך אנרגיה ממצבר גדול או סוללה נטענת, ומאפשר נסיעה ללא תלות בדלק ואגב פליטת מזהמים אפסית. בניגוד למה שרבים חושבים, מכונית חשמלית אינה המצאה חדשה. למען האמת, עוד מראשית ההיסטוריה של המכונית, אי שם בתחילת המאה העשרים ואף לפני כן, נעו בעולם מכוניות חשמליות. אבל, בראי ההיסטוריה ניתן לומר כי הטכנולוגיה לא התקדמה, ולא הצליחה לחדור לשוק הצרכני. האם זה כי יצרני המכוניות וכן תאגידי הדלק מנעו מטכנולוגיה שכזו להשתלט? לא ברור. על כל פנים, עד לפני מספר שנים, השימוש היחיד בכלי רכב חשמליים היה במגזר התעשייתי או הארגוני (רכבי שירות, מלגזות חשמליים), ובמידה זעומה גם במגזר הפרטי, בעיקר כעגלות חשמליות למגרשי גולף או כמכוניות חשמליות זעירות לשימושים אורבאניים טהורים.

החשמל כבר כאן

בשנים האחרונות, נמכרות בעולם מכוניות חשמליות. נכון ל-2011, הן עדיין מציעות מפרט מוגבל ופחות אטרקטיבי ביחס למכוניות המונעות במנועי שריפה פנימית; הבעיה העיקרית טמונה בטווח נסיעה מוגבל, ובמחיר רכישה יקר יחסית. ומה קורה אצלנו? אחרי מסע שיווקי אינטנסיבי שנמשך כמעט ארבע שנים, החל באביב 2011 שיווקן בארץ של המכוניות החשמליות של חברת בטר פלייס ( Better Place ) שמאחוריה עומד היזם שי אגסי. מטרתו של אגסי לא הייתה להמציא את הגלגל – הוא לא פיתח שום דבר חדש – אלא לגמול את העולם מהתלות בדלק, ובמקרה הנ"ל לעשות זאת באמצעות שיווק מכוניות חשמליות משפחתיות מסוג רנו פלואנס בדומה לחברות הסלולר; הלקוח רוכש את המכונית, אך הנסועה עצמה מתבצעת הודות לסוללה ששייכת לחברה ולא לצרכן. סוללה זו מוחלפת בתחנות החלפה ייעודיות, כשהצרכן משלם בנוסף למחיר המכונית, דמי שימוש חודשיים שכוללים החלפת סוללה במספר מסלולי תשלום, בהתאם לכמות הנסועה השנתית. בנוסף, יהיה ניתן להטעין את הסוללה גם מנקודת הטענה ביתית, אבל ככל הנראה יהיה תקן שימנע חיבור עצמאי לרשת החשמל, כפי שניתן במקרים רבים לבצע בחו"ל.

האם זה משתלם?

בעבר, הצהיר אגסי שוב ושוב, כי המכונית החשמלית שלו תהייה זולה בשימוש שלה ביחס למכונית סטנדרטית. אבל, לאחר אינספור תהיות, פורסמו העלויות והנה התעריף: ישנה חבילת בסיס למי שהנסועה שלו השנתית עד 20 אלף ק"מ: 1090 שקל לחודש. לנוסעים עד 23 אלף ק"מ, יעמוד התשלום על 1300 שקל בחודש, נוסעים עד 26 אלף ק"מ, יעמוד התשלום על 1470 שקל בחודש, לנוסעים עד 30 אלף ק"מ, יעמוד התשלום על 1599 שקל בחודש. נסעתם פחות ממגבלת הנסועה? הפסדתם. חרגתם מהמגבלה? תשלמו בין 0.85 שקל ועד 1 שקל לכל ק"מ חורג. והמסקנה החד-משמעית היא כי נכון לרגע זה (חודש יוני 2011), אין הצדקה למכונית חשמלית כזו – החיסכון החודשי זניח ולעיתים גם לא קיים, ביחס למכונית סטנדרטית בגודל זהה. חיסרון נוסף הוא התלות של הצרכן בסוללות הייעודיות ובחובה לסור לתחנות החלפה של בטר פלייס.

סנוניות נוספות בדרך

כדאי להדגיש, כי אגסי בהחלט לא לבד במערכה, ואנחנו צפויים לראות בקרוב מכוניות חשמליות נוספות ובהן סיטרואן C-Zero והאחות פיג'ו iOn שמבוססות על מיצובישי i-Miev שאף היא תנחת כאן – שלושתן מכוניות מיני לשימושים עירוניים, ובנוסף ככל הנראה גם ניסאן ליף, פורד פוקוס החשמלית – שתיהן משפחתיות, ורנו קנגו המסחרית החשמלית החדשה. כך שגם אם התחום עדיין לא מושלם כרגע, יש למה לצפות!